עברית / العربية English
         
 
 

 


 
 
News & Updates
בקרוב יעלה אתר אינטרנט חדש לחממה החברתית
---------------------------------------------------
פורסמו שמות הזוכים והתמונות בתחרות הצילום בעיר עכו!
לצפייה לחצו כאן
---------------------------------------------------
מוזמנים להתעדכן בדף הפייסבוק שלנו!
להצטרפות לחצו
---------------------------------------------------
לקריאה נוספת, בקרו אותנו בבלוג החממה החברתית
לכניסה לחצו כאן
---------------------------------------------------
       > סדקים במדבר

 

סדקים במדבר                                                                                                                        

סטודנט: לוטם קירשט ומיכאל ויצמן
מנחה: אדר' תגית כלימור
שם הקורס: "התערבות מקיימת"
סמסטר: חורף תשע"ג
 
עם ועבור המשתמשים:
הפרויקט החל מתוך השיחות עם האמנים המקומיים החיים ועובדים ברובע האמנים במצפה רמון ותוכנן עבורם במטרה לעזור להתחדשות הרובע כמוקד תיירותי ואף מקומי.
האנשים של רובע האמנים הפכו את העיסוק בקיימות ואמנות לדרך חיים ומייצרים כל הזמן עבודות חדשות. הפביליון הגיע כצורך במוקד משיכה במרכז המדרחוב החדש. מוקד הן עבור תיירים חולפים והן עבור תושבי מצפה רמון.  האמנים חיפשו את הבמה הבולטת להציג חלק מיצירותיהם ובאותה העת לחשוף אנשים לאורח חייהם המקיים ולעיסוק בקיימות בכלל.
פביליון, כאלמנט בעל ביטוי אמנותי בולט ומיוחד המהווה מקום מפלט מן השמש ומשמש כמקום מפגש מוצל ופורח במרחב הציבורי בלב הרובע.  
יחד, יצרנו תשתית כגלריה זמנית המכילה בחלק הפנימי תאים.  אלו ימולאו וירוקנו בעבודות מקומיות.  במקומות שאינם ניתן לתצוגה אישית ישולבו חומרים ופאנלי מידע על המקום, על אורח חיים מקיים, חומרים מקומיים, מים במדבר ועוד.
עיצוב וחוכמה מקומית:
ההשראה הצורנית מגיעה מהקרקע היבשה והסדוקה בסביבה המדברית, אולם המיצב קורא תיגר על הסביבה היובשנית.
מתוך עקרונות מורפולוגיים המאפיינים צמחייה מדברית - הקרום החיצוני של המיצב, הפונה למדבר בעל מישור מינימלי, משולב בצמחייה העוזרת ליצירת מיקרו-אקלים קריר יותר.  בפנים הפביליון הטקסטורה עשירה, מגוונת ומתחדשת על פי ראות בעלי העסקים.
איסוף המים עבור הצמחייה הגדלה כחלק מהפביליון נעשית ישירות מן האוויר, זאת על ידי התעבות טיפות מי טל במהלך הלילה על הקליפה הדקיקה המתקררת במהירות בלילה המדברי. מדובר בטכנולוגיה שהיום יש עליה פטנט ישראלי, אך התחילה את דרכה בהתיישבות הנבטית במדבר ונחקרה רבות בסביבה.
הדגשת העסקים והיעדר תחזוקה:
התצורה בסביבה היא כך שאזור הישיבה מוגן ומוצל בשעות החמות יחד עם ההפניה של המבטים אל עבר חזיתות העסקים ואל עבר הנוף המדברי מצפון, עבור הנאתם של השוהים.
השימוש בצמחייה מקומית, חסכנית במים מביא  למצב כי הצמחייה אינה זקוקה לתוספת השקייה מעבר לזו של איסוף מי הטל.  כך מקבלים פביליון פורח עם תחזוקה עצמית במרחב המשותף.


להורדת הפוסטר בפורמט PDF לחץ כאן
 
 
   שם הפרוייקט: כל הדרכים מובילות אל הים 
שם הסטודנט: ליאת אורן
שם המנחות: פרופ"ח אליסה רוזנברג, פרופ"ח יעל מוריה, אדר' רבקה שטרנברג ואדר' נוף נעמה  
                   מישר
שם הקורס: תכנון נוף 60 , נוף כסוכן פעיל (סטודיו נוף חדרה)
סמסטר: חורף תשע"ג
 
חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
   חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו        מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות    עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות     הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם     עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע     דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
   חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
   


2013© כל הזכויות שמורות ל “החממה החברתית דיוור וקהילה”
לייבסיטי - בניית אתרים