עברית / العربية English
         
 
 

 


 
 
News & Updates
בקרוב יעלה אתר אינטרנט חדש לחממה החברתית
---------------------------------------------------
פורסמו שמות הזוכים והתמונות בתחרות הצילום בעיר עכו!
לצפייה לחצו כאן
---------------------------------------------------
מוזמנים להתעדכן בדף הפייסבוק שלנו!
להצטרפות לחצו
---------------------------------------------------
לקריאה נוספת, בקרו אותנו בבלוג החממה החברתית
לכניסה לחצו כאן
---------------------------------------------------
       > הצעה לשימור קהילתי בעיר משתנה

 

שימור קהילתי בעיר המשתנה, העיר הוותיקה בראש-העין
סטודנטים: הלל הלמן ודורית גרפונקל
מנחות: ד"ר עמליה רימלט
שם הקורס: קורס מיוחד - עבודת המשך לאולפן 1
 
"...כל חברה... מייצרת מרחב, את המרחב שלה. אי אפשר להבין את העיר העתידה כאוסף של אנשים ודברים במרחב.....הייתה לעיר פרקטיקה מרחבית משלה, היא עיצבה את מרחבה האופייני.... מכאן הדרישה לערוך מחקר על המרחב שיתפוס אותו ככזה, בהתפתחותו ובצורתו, על זמנו או זמניו הספציפיים (מקצבי החיים היומיומיים)..."
(א' לפבר, ייצור המרחב, 1974 בתוך קלוש ר', חתוקה ט' (עורכות), תרבות אדריכלית מקום, ייצוג, גוף, רסלינג, 2005)
אחר הצהריים בשבת מוארת, ישבנו בחצר הקדמית ברחוב אבן גבירול בעיר הוותיקה בראש העין, מוקפים בהמולה של בני משפחה רבים, שכנים, חברים ועוברי אורח שנכנסו לומר שלום, לטעום מהכיבוד המשובח ולספר סיפורם לסטודנטים הזרים. הייתה זו חוויה אחת מיני רבות בה הרגשנו את האווירה המיוחדת במקום. מחקרנו נולד מ'התאהבות' באופי המיוחד של המקום ובשאלה האם נגזר גורלו להעלם עקב השינויים הצפויים בעיר.
העבודה עם תושבי העיר הוותיקה היתה רב רובדית במטרה לעמוד על ה – DNA  של המקום והתפתחותו לאורך השנים. מפגש התושבים וראיונות העומק עסקו בהיסטוריות משפחתיות, ההגעה למעברה, קבלת משקי העזר, התפתחות השימוש והבינוי במגרשים בהתאם לצרכים משפחתיים משתנים והצרכים הנוכחיים של תושבי העיר. 
באמצעות הסיפור הנרטיבי חשפנו היבטים חברתיים ותרבותיים השלובים בהתפתחות הסביבה הבנויה המלמדים על אופי העיר ותחושת המרואיינים לגביו. במקביל הצגנו לתושבים את השינויים התכנוניים המתוכננים תוך מתן כלים להבנת שינויים אלו והשלכותיהם.
בהמשך לכך הצענו הליך של "תכנון מאפשר", אותו ניתן יהיה ליישם גם במקומות נוספים, המבוסס בראש ובראשונה על מיפוי הדבר החמקמק שהופך את המקום למה שהוא. מיפוי זה, תרגומו למושגים תכנוניים והבנת השלכות התכנון על חיי היומיום מאפשר לתושבים להגדיר את מושאי התכנון, את אופי, היקף וסדרי העדיפויות התכנוניים הרצויים ויצירת שיח משותף עם פרנסי העיר שיביא לשימור ייחודיות המקום בד בבד עם התאמתו לאתגרי העתיד.

 
 
 
   שם הפרוייקט: כל הדרכים מובילות אל הים 
שם הסטודנט: ליאת אורן
שם המנחות: פרופ"ח אליסה רוזנברג, פרופ"ח יעל מוריה, אדר' רבקה שטרנברג ואדר' נוף נעמה  
                   מישר
שם הקורס: תכנון נוף 60 , נוף כסוכן פעיל (סטודיו נוף חדרה)
סמסטר: חורף תשע"ג
 
חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
   חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו        מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות    עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות     הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם     עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע     דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
   חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
   
 


2013© כל הזכויות שמורות ל “החממה החברתית דיוור וקהילה”
לייבסיטי - בניית אתרים