עברית / العربية English
         
 
 

 


 
 
News & Updates
בקרוב יעלה אתר אינטרנט חדש לחממה החברתית
---------------------------------------------------
פורסמו שמות הזוכים והתמונות בתחרות הצילום בעיר עכו!
לצפייה לחצו כאן
---------------------------------------------------
מוזמנים להתעדכן בדף הפייסבוק שלנו!
להצטרפות לחצו
---------------------------------------------------
לקריאה נוספת, בקרו אותנו בבלוג החממה החברתית
לכניסה לחצו כאן
---------------------------------------------------
       > פיסות של הווה, שלבים של עתיד
סטודנטים: דניאל בורוביק, אינרה ד. זדה, אושרית רייז
מנחות: פרופ' יעל מוריה, אדר' אורית שמואלי
שם הקורס: תכנון כולל 3
סמסטר: אביב תשע"ג
 
הפרויקט עסק במערך שטחים "של אף אחד ושל כולם" שזוהו בעיר לוד. שטחים ריקים או מבונים, אשר להם הגדרת יעוד קרקע מסוים, אך הגדרת תפקודם הרשמי מעורפלת.
זיהוי מערך שטחים זה הביא להבנת פוטנציאל המרחב כמרחב אפשרי של עשייה אשר תיצור הזדהות, שותפות וביטוי של התושבים.
הפרויקט התמקד בשטח הממוקם בכניסה לשכונת ס"ח, אזור מפגש בין מספר שכונות, המשמש כיום בעיקר למעבר. הבחירה בשטח נעשתה מתוך זיהוי חלון הזדמנויות הנובע מהפער בין אופי צריכת המרחב ליעוד הקרקע המקורי והעתידי שלו.
הפרויקט התפתח מסיורים בשטח השכונות שמסביב לאתר הנבחר ומהיכרות שנוצרה ע"י  שיחות עם הילדים והתושבים, בין השאר על דימוי המקום והשימוש בו.
קשר המרחב והזמן נענה על-ידי תכנון בארבעה שלבים להסדרת השטח, יציקת פרוגראמות חדשות וחיזוק השטח כחלק ממערך עירוני:
"כאן ועכשיו"- מיידי, ללא הכנה מוקדמת רבה, הצהרת כוונות ורתימת התושבים למהלך.
"התקופה הקרובה" – השנים הקרובות, יצירת פונקציות ארעיות תוך התחשבות בבניה ובמגבלות השטח.
"עתיד קרוב"-  מיסוד הפונקציות הארעיות והכנת תשתיות עירוניות.
"עתיד רחוק"- השתלבות עם תוכנית המתאר העירונית.
חלוקת תהליך התכנון לשלבים נבעה מההבנה כי זהו תהליך מתמשך, אשר ניתן לבסס על פעולות חברתיות בשיתוף האוכלוסיה.
רתימת התושבים ויצירת הדמיון של המקום יחד איתם הוגדרו כחלק מהשלב הראשון.
בשלבי התכנון הבאים ניתן דגש להמשך פיתוח פונקציות למתן מענה לצרכי התושבים, תחילה באופן ארעי, כך שיתאפשרו בטווח הזמן הקרוב ובהמשך הסדרה ומיסוד שלהן.
כך לדוגמה, בשלב השני, תוכנן מועדון-גלריה תוך שימוש במבנה נטוש הקיים באתר, פונקציה אשר בהמשך נבנתה כמבנה קבע באזור אחר בשטח.
התכנון לטווח הרחוק התייחס לחיבור השטח למערך העירוני והשתלבותו בתוכנית המתאר העירונית.
לקראת תום הסמסטר, יצאנו לשכונת ס"ח על מנת לבחון את שלב "כאן ועכשיו". יחד עם ילדי השכונה יצרנו אזור למשחק כדורגל, מתוך הראייה של הילדים את המקום והשימוש שלהם בו.
הפעולה בשטח ואיתה החוויה מוצגים בסרטון:

לחצו כדי לצפות בסרטון

להורדת הפוסטר בפורמט PDF לחץ כאן
 
 
   שם הפרוייקט: כל הדרכים מובילות אל הים 
שם הסטודנט: ליאת אורן
שם המנחות: פרופ"ח אליסה רוזנברג, פרופ"ח יעל מוריה, אדר' רבקה שטרנברג ואדר' נוף נעמה  
                   מישר
שם הקורס: תכנון נוף 60 , נוף כסוכן פעיל (סטודיו נוף חדרה)
סמסטר: חורף תשע"ג
 
חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
   חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו        מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות    עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות     הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם     עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע     דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
   חדרה בורכה בחוף-ים באורך 7 ק"מ. החוף מכיל ערכים רבים, מחברתיים ועד אקולוגיים. לאורך השנים החופים הוזנחו ואף ננטשו ע"י חלק מתושבי העיר למעט אלו הגרים בסמיכות לחוף, תושבי גבעת אולגה. תוכנית מתאר חדרה 2020 מציגה חיבור חדש  אל הים באמצעות שדרה מרכזית באורך של 7 ק"מ ממזרח העיר למערבה. לשדרה זו בעיות של הליכוּת ומרחק והתמוהה שבהן היא נקודת הסיום, "שער הכניסה" לחוף בפרויקט הדיור הפרטי והנופש 'כפר הים', השנוי במחלוקת משפטית וחברתית. הכניסה דרך הפרויקט אמנם חופשית אך גדרות גבוהות מונעות תחושה נוחה וציבורית.
בעקבות ובמקביל לעבודה מול התושבים בפעילות הקבוצתית, חיפשתי מהי הדרך האמתית אל הים בה צועדים אנשי חדרה בכלל וגבעת-אולגה בפרט. מהי אותה דרך שיוצרת חוויה קדם-חופית אשר למעשה יכולה רק באמצעות הגדרה והסדרה "להפעיל" את החוף כולו. מהי אותה דרך שתגרום להנכחת הים בעיר.
 גילתי דרכים ולא דרך, כאלה לא פורמליות, שאינן שדרה מרכזית, וכאלה שפשוט עוברות ברחובות שונים לעבר הים. דיברתי עם אנשים על הדרכים המועדפות עליהם והלכתי בהן בכדי להבין את ייחודיותן. וכך קיבלתי סט של דרכים יומיומיות אשר הופכות את ההליכה לים לחוויה רגלית, חברתית וציבורית. 
אלמנט נוסף ומהותי בחיפוש והגדרת הדרכים הוא נקודות התחלתן, אותן בחרתי למקם בתחנות האוטובוס הפזורות בשכונה, וזאת ע"מ לאפשר קישור לכלל חדרה וכלל האוכלוסיה. 
 
נבחרו לתכנון 5 דרכים, כל אחת בעלת חוויה שונה ושם מאפיין: 
אדם לעצמו מציגה חוויה של התבודדות ונוף בתולי.
שוטטות עוברת ברחובות אקראיים, סימון מרחק מהים ועצי אשל הנטועים לאורכה מעידים על הגעה לים.
עירוניות הדרך הראשית והקצרה ביותר לים. מצד אחד עוברת  במרחב מקומי המשקף את השכונה ומצד שני יכולה להכיל פרוגראמות עירוניות של מסחר.
מאספת - אדם לאדם עוברת בשכונות השיכונים ומייצרת מקומות מפגש והתאספות לאורכה. הדרך אוספת לתוכה את דרי השכונה בדרכם לים.
אדם לטבע דרך העוברת במרחב טבעי אשר נצפו בו ע"פ סקרים בע"ח, הדרך מהווה מפגש עם הטבע .
 
 
 
   


2013© כל הזכויות שמורות ל “החממה החברתית דיוור וקהילה”
לייבסיטי - בניית אתרים